Goddess of Mercy

Ann Hui, China 2003, 110 min:
אן שין היא שוטרת סמויה שעובדת על תיק סחר בסמים. היא מאוהבת בעיתונאי שמבקש את ידה בעקשנות פעם אחר פעם. כשהוא נמצא מחוץ לעיר היא פוגשת גבר כריזמטי שסוחף אותה לתוך רומן מלהיב. בשלב זה היא עדיין לא מודעת לכך שמשפחתו של המאהב מעורבת במסחר הסמים, וכאשר הסוגיה תחשף, זה יהיה כבר מאוחר מדי- מכיוון שאן שין כבר נכנסה להריון, ולא מבעלה לעתיד.. כאשר היא מצליחה לחמוק מהמהומה- עוברת לבייג'ינג ומתחילה דף חדש, גבר שלישי נכנס לחייה..
סרט מלודרמי- פשע, יפה, פשוט, ולא טיפשי למדי. אן שין היא דמות נפלאה שנחמד להזדהות עמה- מהווה מודל לאישה חזקה שלא מוותרת על נשיותה.
אפילו יש משפט בסרט שמצוטט בג'ואנג דזה וזה מרגש עבור מי שיזהה.
נהנתי- חייבת לציין, אך הסרט הוא לא חשוב למדי. נחמד לראות מה במאיות עושות, מאחר שבמאיות הן משהו די חדש בסין- ומספרן הולכת וגדלה בשנים האחרונות.

Green Snake

Tsui Hark, Hong Kong, 1993
סרט משעשע ויפהפה. מבוסס על מיתוס/אגדה עממית סינית- מבלי לשנות את הסיפור המקורי, הבמאי מעלה למסך את המיתוס, יחד עם כישרון טכנולוגי מדהים המתבטא בעיקר בקומפוזיציות ושילוב צבעים מטורף- הלוקח את הצופה אל עבר עולם הפנטזיה באופן ויזואלי (הסיפור עצמו נכנס תחת הזאנר של פנטזיה). ועבור מי שלא מכיר את המיתוס- ממליצה לקרוא אותו לפני צפייה בסרט.
אגב- ליליאן לי - הסופרת שכתבה את "שלום לפילגש" היא גם כן כתבה רומן המבוסס על המיתוס הזה, וגם את התסריט לסרט.

Life on a String

צ'ן קאי-גה, סין 1991: חיים על מיתר
נכתב כי הסרט הוא "פיוטי ויפהפה". פיוטי הוא כן, אבל לגבי היפהפה אינני בטוחה. המוטיב של המורה- המוטיב החשוב ביותר בסרטיו של צ'ן קאי גה נוכח בסרט זה גם כן.
הסרט מספר על שני אנשים עיוורים- מורה ותלמיד אשר רודפים אחר תקוות בנות חלוף. המורה הוא אמן בנג'ו חולה אשר מוערץ כקדוש, באמצעות כישורונו המוסיקלי הוא מנסה לחולל פלאים- למשל פיוס בין שני שבטים במלחמה. הוא ותלמידו נודדים ממקום למקום- מתארחים כל פעם בכפר אחר. מורהו (של המורה) אמר לו לפני שנים רבות כי כאשר המיתר ה-1000 יפקע יוחזר לו מאור עיניו (באמצעות מתכון סודי הנמצא בבנג'ו עצמו). התלמיד, שגם כן עיוור מחפש לאחר האהבה, שכנראה לעולם לא יזכה בה.
כמו בסרטו- "ביחד" - ההרמוניה הוא הערך האסתטי המרכזי שניתן למצוא בסרט. מתקיים סינכרון מושלם בין האדם לטבע כאשר המוסיקה נמצאת ביניהם..
מי שיודע הרמוניה מהי על פי הפילוסופיה הסינית יהנה מלצפות בסרט. אחרת- אין טעם לדעתי.
יום האישה שמח לכולן!!

Spider Lilies

ראשית כל הודעה קטנה אך חשובה מאוד עבור כל קוראי היקרים: אני מודעת לכך שכרגע הבלוג נראה כאילו רוב הסרטים הסינים הם לסביים- אך אם תסתכלו היטב, מדובר אך ורק בארבעה סרטים, (כן הארבעה סרטים הלסבים הסינים היחידים אשר נמצאים באוזן השלישית), כאשר שניים מהם טאיוונים, אחד הונג קונגי ורק אחד מהרפובליקה העממית הסינית.

עכשיו לגבי הסרט הלסבי סיני האחרון שראיתי:
Spider Lilies, Zero Chen, Taiwan-2007, 96 min.
לאחר התלבטות ארוכה לגבי מה אכתוב על הסרט הזה, החלטתי להציג בפניכם את הדילמות שלי, ובכך אולי לדרבן אותכם לראות את הסרט בעצמכם ולחוות את דעתכם האישית.
(אגב אני כותבת בלשון זכר כרגע מטעמי נוחות, הכוונה היא לשני המינים כאחד-בעוד שברור לי שרוב קוראי הבלוג כרגע הן בעצם קוראות)

להלן אציג את ההתלבטויות שהסרט עוררו אצלי:
מצד אחד נדמה כי הסרט מציג לסביות באופן חיובי ויפה, הסרט עשוי בצורה עדינה כך שגם הבוטות הקיימת בסרט נראית לנו עדינה מאוד כאשר צופים בו. לכאורה יש לנו התייחסות טבעית ויפה ללסביאניזם- לא כמשהו זר ומוזר. הדמות הראשית בסרט היא מקעקעת, שעצם מקצועה הוא בגדר הלא רגיל בחברה הסינית, שכן נאמר כי רק בחורים יכולים להיות אמני קעקוע. לקוחותיה שואלים אותה באופן חופשי אם היא כבר הכירה בחורה, אם היא מאוהבת במישהי- וזו הפעם הראשונה שאני רואה את זה בסרט סיני, הרי בדרך כלל התגובות ללסביות מלוות בשאלה- "מה זה" או "למה את מתכוונת", ופה התגובות נורא יפות ולכאורה טבעיות.
אך מצד שני, יש משהו בסרט שמזהיר אותנו מלסביאניזם. בכל פעם שהדמות הראשית שוכבת עם בחורה, היא אוטומטית מזניחה את משפחתה (שבמקרה זה מדובר באחיה) ומתרחש אסון כלשהו. אולי מדובר על איזה כוח "על טבעי" מסוים שיש למערכת היחסים, או אולי יש משהו בזה שמנסה לומר שבבחירתה ללכת אחר לבה בהכרח מובילה להזנחת המשפחה ולאסונות.
כאשר בפעם הראשונה הכוכבת הראשית רוצה ללכת לפגוש בחורה בביתה, אחיה בוכה שלא תעזוב אותו. אך היא עוזבת אותו והולכת אל חברתה. באותו לילה יש רעידת אדמה נוראית אשר הורגת את הוריה ומותירה את אחיה בטראומה אשר תשפיע עליו לכל חייו.
בפעם השנייה שהיא שוכבת עם בחורה, דבר שקורה לאחר שנים רבות של הסתגרות, הכחשת רגשותיה והקדשת כל חייה לאחיה, שוב מתרחש אסון. הפעם- בגלל שהיא עסוקה עם אותה בחורה היא שוכחת לאסוף את אחיה בזמן, מה שמוביל אותו בסופו של דבר לצאת לטייל לבד בלילה- וכמובן שיקרה לו משהו והוא יכנס לקומה. בנוסף, ללקוח שלה מחנות הקעקועים כורתים את שני הידיים- והוא מתעלף על פתח החנות.
לאחר האירועים הללו, היא מחליטה לסגור את הסטודיו ולוותר גם על מקצועה וגם על אותה בחורה. אך בניגוד למצופה על פי התגלגלות האירועים- היא חוזרת בהחלטתה ונותנת לנו תקווה - וכאן אני לא אמשיך לפרט כי כבר מספיק הרסתי לכם את הסרט...
אגב- הקעקוע שלה הוא של פרח ה"ספיידר לילי" (שאינני יודעת לתרגם לעברית) כאשר המיתוס המסופר לנו על הפרח הזה בסרט- מספר כי זה הפרח שנמצא משני צידי השביל לגהנום.. נדמה כי למטפורה של הפרח יש תפקיד עצום בסרט ובנוגע למהות דמותה.
יש כמובן עוד נקודות רבות להתייחסות- בכלל לא התייחסתי לדמות הראשית השניה בסרט, שתפקידה אינו נופל מחשיבותו של תפקידה של הדמות הראשונה, אך היא מעוררת פחות דילמות ולכן בחרתי שלא להתייחס אליה כאן.
חשוב רק לציין שבסרט אנחנו רואים מודלים אחרים למשפחה- לא המשפחה הסינית המסורתית שניתן לראות ברוב הסרטים, אלא מגוון של אפשרויות לקיום משפחתי. כמו שציינתי- הדמות מפתח בסרט מגדלת לבד את אחיה, בעוד השניה גדלה אצל סבתה- אמה עזבה אותה יחד עם אחיה בגיל צעיר ואביה בכלא מסיבה לא ידועה.
הסרט מצוין, אני מעודדת צפייה בו ומחכה בקוצר רוח להערות והארות לגביו.
תודה ושבוע מצוין!